בית המשפט הפדראלי במדינת נבדה ארה"ב קבע כי פונקצית האינדוקס ההיסטורי של אתרים ברשת, בה משתמשת גוגל, חוקית ואינה פוגעת בזכויות יוצרים של בעלי התכנים באותם אתרים. אינדוקס אתרים היסטורי הוא למעשה שמירה זמנית של תכניי אתרים (כמעט במלואם). בלעז קוראים לכך

כמו כן, מדובר במעין גיבוי של תכני האתר במידה והם אינם זמינים ברשת. ניתן לראות אינדוקס זה בסמוך לכל תוצאת חיפוש בגוגל צמוד למילה "מטמון" או "Cached".

ובכן, גוגל נתבעה על שימוש בפונקציה זו, היות ולפי טענת התובע (Blake Field, סופר ועורך דין, בעל אתר אינטרנט) מדובר בהפרת זכויות יוצרים, שהרי גוגל בעצם מעתיקה את תוכן האתר לשרתיה וזאת ללא קבלת היתר מפורש מהיוצר. התובע אף מחדד וטוען כי פונקצית האינדוקס ההיסטורי אינה נהנית מחריג השימוש ההוגן היות ומדובר בהעתקה מלאה של תוכן האתר. דבר זה בעצם מביא לכך שלגולשים יש גישה לעותקים לא חוקיים של התכנים שבאתרו.

כאמור, בית המשפט (השופט רוברט ג'ונס) לא התרשם מטיעוניי התובע. לדידו, כאשר גולש משתמש בפונקצית האינדוקס ההיסטורי, בכך שלוחץ על הלינק שמפנה ל"מטמון" / "Cached", אזי אין בפעולה זו כדי לומר כי גוגל פעלה באופן אקטיבי בהורדה והעתקה של עותקים מתכני האתר. מדובר בתהליך בו גוגל היא פאסיבית, שכן ללא התערבות הגולש אותם דפים מעותקים לכאורה לא היו נשלחים לגולש לעולם. יתירה מזאת, ידיעתו של התובע כי ניתן למנוע באופן טכנולוגי פשוט (תגי מטא-דאתה, robots.txt) את האינדוקס הנ"ל, ואי שימוש במניעה שכזאת מעידה כי התובע בעצם נתן לגוגל הסכמה מכללא, כי תכניי האתר שלו "יועתקו" ויישמרו בזיכרון המטמון על שרתי גוגל.

השופט ממשיך ואומר כי מדובר בשימוש הוגן מצד גוגל וזאת אף שבוצעה העתקה של תכני האתר כמעט במלואם, שכן העתקה חלקית לא הייתה משרתת את המטרה החשובה ביכולת לאחזר מידע באינטרנט :

“Google’s use of entire web pages in its Cached links serves multiple transformative and socially valuable purposes. These purposes could not be effectively accomplished by using only portions of the web pages”

 גוגל נהנית גם מחסינות מחוק זכויות היוצרים של המילניום הדיגיטלי (DMCA), שכן פונקצית האינדוקס ההיסטורי היא בעצם אחסון זמני של תכני האתרים למשך  14 עד 20 ימים בשרתי גוגל. אחסון זמני אינה העתקה או הפרה לצורך אותו חוק. OUT-LAW