עו"ד שלומית ווגמן מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת ת"א, חזרה על משנתו של פרופ' לוראנס לסיג , אולם מבלי לתת לו קרדיט על כך (וזה חבל). לפי משנה זו הדרך היחידה האפשרית לקבוע צורת התנהגות היא דרך הקוד שבו נכתבות התוכנות. כל דרך אחרת תהא חסרת תועלת. הטכנולוגיה היא כמו חוק. קוד התוכנה הוא המשפט והחוק בסביבה הדיגיטלית. למשל שינוי הקוד בתוכנת החיפוש של גוגל תמנע גישה לתכנים שיוגדרו כתועבה או הימורים. לאחר מכן עו"ד ווגמן עברה לנושא הפרטיות בסביבה הדיגיטלית והתמקדה בנושא המידע הרפואי. לטענתה יש חשיבות למאגר מידע מרוכז עבור כל אזרח, דבר שעשוי להציל חיים, אולם יש לתת את הדעת לאבטחת המידע, היקף הנגישות אליו, הרשאות הגישה אליו ועוד.

עו"ד אהרון אברמוביץ, מנכ"ל משרד המשפטים, עמד על הצורך בהקמתה של רשות משפטית לטכנולוגיות מידע והגנת הפרטיות. לדידו, רשות מעין זו תשמש כגשר בין ההתפתחות הטכנולוגית המהירה לבין פעילות הממשל על כל גורמיו. הכוונה להקים רשות מקצועית בדומה לרשות לניירות ערך או הרשות להגבלים עסקיים. יש להקנות לרשות זו סמכויות חקירה ואכיפה דבר שיקל על המשטרה בעבודתה. בין תפקידי הרשות הוא ניסוח חוקים ותקנות העוסקים בטכנולוגיה וכן פעולות אכיפה. בראש הרשות עתיד לעמוד ד"ר נימרוד קוזלובסקי. הציבור מוזמן לתת דעתו והסתייגותו לגבי רשות זו באתר האינטרנט של משרד המשפטים.

ינקי מרגליות, מנכ"ל חברת אלאדין המתמחה בפתרונות אבטחת מידע, דיבר על זהויות וירטואליות ברשת. לדבריו, יש לדעת ליצור אבחנה ברורה בין אבטחה ופרטיות. אבטחה לפעמים שומרת על פרטיות המשתמש, אולם לעתים עושה בדיוק ההפך. אבטחת מידע מורכבת משלושה יסודות: סודיות מידע ותכנים, מניעת שינוי בהם וזמינותם. לדעת ינקי , המצב הקיים היום בו גישה למאגרי מידע נעשית בעיקר על-ידי שם משתמש וסיסמה צפויה להיעלם מהנוף הוירטואלי. כל זאת היות שאין אבטחת מידע אמיתית ללא קיומן של זהויות קשיחות וירטואליות. כלומר יש צורך ביצירת זהויות קשיחות אותן ניתן לנטר באופן ודאי. זהויות כאלו יכולות להיות באמצעות התקנים ביומטריים או טביעות אצבע. רק אמצעים מעין אלו יוכלו להבטיח ודאות בתקשורת באינטרנט. לדעתו, יש בכך פגיעה מסוימת בפרטיות, אך אין ברירה. רק כאשר יווצרו זהויות קשיחות מהפכת האינטרנט באמת תגיע לשיא אונה.

ד"ר ירון זליכה, החשב הכללי במשרד האוצר, דיבר על החשיבות במחשוב מערכות הממשלה, הן מבחינה תפקודית והן מבחינת נגישותם של אזרחים דרך האינטרנט. לטענתו בהפיכת הממשלה לנגישה דיגיטלית, היא תהא שקופה יותר ונתונה לביקורת מצד הציבור וגורמים מוסמכים בעניין. משום כך, יש להחדיר למשרדי הממשלה נורמות עסקיות מקובלות דבר שיקטין את הפעילויות הלא אתיות הקיימות. מערכת מרכב"ה שהיא מערכת שבה עובדים כבר 18 משרדי ממשלה ויחידות סמך, תושק במלואה בכל משרדי הממשלה עד סוף שנת 2007. מערכת זו תאפשר פיקוח וניתור של פעולות המשרדים השונים, דבר שיאפשר בין היתר שליטה על נכסי המדינה ומניעת מקרים בו משרד ממשלה x רוכש מוצרים במחיר הגבוה מזה שרכש משרד y. השירותים הממשלתיים זמינים בחלקם כבר היום דרך האינטרנט, ומגמה זו תושלם בעתיד. מערכת ScriptLAW מעירה כי ראוי שמערכת gov.il תתאים עצמה באופן מלא לדפדפנים אחרים מאשר של חברת מייקרוסופט. לזה אנו קוראים ממשל זמין באמת.

חלק שלישי: משטרה דיגיטלית בסביבה וירטואלית – פשיעה, שיטור ואכיפה בעידן המידע

קודם תחילת פאנל הדוברים בפרק זה עלה ד"ר יוסי ורדי לתת את דבריו.

לדבריו, אנו נמצאים במהפכה תרבותית חדשה. אין הכוונה בשינויים כמותיים אלא איכותיים. לדעתו עוד כעשור שנים, היסטוריונים יגדירו את תקופתנו כתרבות השיתוף בין פרטים. אבל לפני שנגיע לעתיד, יש לתת את הדעת להווה. “האינטרנט בסכנה" - כך אומר יוסי ורדי. לדידו, מהפכת האינטרנט בעיצומה, אבל גורמים אינטרסנטים הנהנים מחופש משפטי החלו בהרס מהפיכת האינטרנט. הוא התכוון לחברות התוכנה הקנייניות כגון מייקרוסופט וכן לבעלי זכויות יוצרים, לכאורה, בתכנים דיגיטליים כגון חברות המוזיקה והתקליטים. ורדי מדגיש, כי הכלים בהם משתמשים הכוחות הדורסניים האלו באמצעים כמו פטנטים על תוכנות או הגנות זכויות יוצרים דיגיטליות (DRM) פוגעים בהתפתחות האינטרנט. יש לפעול במהירות לשינוי היקף הזכויות המוענקות על יצירות רוחניות, וזאת לטובת הציבור בכללותו. הוא נותן דוגמה עגומה, בה ארה"ב הגדילה את הגנת זכויות היוצרים על יצירותיו של וולט דיסני על מעבר 70 השנים שלאחר מותו, אל כ 95 שנה. לטענתו בהרחבה זו, אין משום עידוד יצירה אלא בשמירה על אינטרסים כלכליים של מחזיקי הזכות.

המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מישאל חשין, דיבר על ה"משפט בצומת דרכים". חשין בשפתו הציורית מנסה להסביר את האקסיומה הבסיסית כי לעולם המשפט ירדוף אחר הטכנולוגיה, ואולם עובדה זו לא צריכה להרתיע משפטנים מיצירה של כלים משפטיים אשר יוכלו לטפל בהתפתחויות אלו. המשפט הוא לעולם המעטפת של הסביבה האנושית על כל היבטיה, כולל הטכנולוגיה. הטכנולוגיה לעולם אינה מעל החוק. נכון, חוקים יכשלו בטיפול בהיבטים טכניים המשתנים מיום ליום, אולם ערכים ניתנים לעיצוב. אפשר לקבוע כללים אשר יגדירו מהם הערכים הראויים שיש לשמור בצורות ופעולות טכנולוגיות, דבר שיקל על בית המשפט בהכרעותיו בסוגיות שטרם נקבע לגביהם הסדר בדין. תופעת האינטרנט הוא כמו צונאמי. היא פוגעת בצורה רוחבית בכל תחומי המשפט, מדיני הראיות ועד הדין המהותי . יש לעצב מחדש כללים וחוקים ישנים, כן יש לעדכן דוקטרינות משפטיות בתחום הקניין הרוחני. כל זאת משום שהבסיס לכל אלו השתנה לחלוטין. אם בעבר פעלנו על תשתית חוקי פיזיקה ניוטונית, היום אנו תחת כללי פיזיקה שונה לחלוטין, הפיזיקה הקוונטית. הפיזיקה הקוונטית מלמדת אותנו כי אין לנו היום יכולת לשלוט על המרחב והזמן, הכל תלוי בעיני המתבונן. אי לכך, יש לחשוב מחדש בשאלות של זכויות יוצרים נוקשות, אורך חייהן, שיטת התגמולים, אם בכלל ועוד.

השופט חשין, חושף שגם הוא כמו שאר הציבור קורא תגובות "טוקבקים" של כתבות עיתונאיות המתפרסמות באינטרנט, אולם לדעתו יש שם התפרעות בוטה של חופש הביטוי, שספק אם הביטויים שם היו נשארים על כנם במצב משפטי המחייב הזדהות.

לסיום, השופט חשין מטיל על המחוקק את האחריות למצב האנרכי בתחום האינטרנט שקיים היום, ומוסיף כי חסרים לבית המשפט כלים טובים להכריע, דבר שמוביל לתוצאות לא צודקות. בהיבט זה הוא מסכים עם יוסי ורדי בכך, שמצב משפטי רעוע זה מנוצל על-ידי גורמים אינטרסנטים אשר הורסים את מהותה של המהפיכה הדיגיטלית.

ד"ר נמרוד קוזלובסקי מאוניברסיטת תל-אביב, הציג את עבודת הדוקטורט שלו אודות פשיעה דיגיטלית. לטענתו הסתיימה התקופה בה האכיפה כנגד פשיעה נעשתה בדיעבד. היום מרבית האכיפה בנושא הפשיעה הדיגיטלית, היא מניעתית. כיום ישנו שיטור מניעתי באינטרנט. שיטור זה נעשה במרביתו על-ידי חברות פרטיות. לדוגמה, חברות כרטיסי האשראי יוצרות מנגנון בינה מלאכותית אשר בוחן כל עסקה ועסקה ברשת קודם אישורה. שיטור מעין זה הוא הכרחי בעולם הדיגיטלי, שכן עבריינים מנצלים פרצות חוקיות (כמו סמכויות שיפוט) וטכנולוגיות (פריצה למחשבים) על-מנת לבצע פשעים. הנזקים בפשעים מעין אלו הן עצומים ונעמדים על מיליוני דולרים מידיי שנה. מדובר במשחק של חתול ועכבר, בו השיטור המניעתי מונע פשעים הפועלים לפי תבניות מסוימות, ואילו הפושעים מנסים לחדש את דרכי הפעולה שלהם. ד"ר קוזלובסקי התייחס לסוגיית הטרור באינטרנט ואמר כי משום תבניות ההתנהגות של פעילות זו באינטרנט, כמעט ולא ניתן למנוע פעילות זו. הוא הזכיר בהקשר זה את כישלון רשויות הביטחון האמריקנים שנכשלו באיתור התכתובות שעברו ברשת קודם קריסת התאומים.

תת ניצב מירי גולן, ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, מצהירה כי על המשטרה לשתף פעולה על גופים וחברות פרטיות. בכך היא מסכימה עם ד"ר נמרוד קוזלובסקי. על המשטרה לשכלל כלי מודיעין טכנולוגיים אשר יאפשרו מעקב לאחור אחר מבצעי פשעים דיגיטליים. המשטרה פועלת ותמשיך לחזק את שיתוף הפעולה עם גורמים משטרתיים בינלאומיים. מירי גולן, קוראת למחוקק לספק לה כלים חוקיים שיתאימו לשינויים הטכנולוגיים. בהקשר זה ישנה קריאה להטיל חובה על ספקי שירות למיניהם לשמור על קבצי הלוגים, בהם נשמר מידע היסטורי על פעולת המשתמשים בשירותיהם.