רשימה זו, בדומה לשמה, תעסוק בבחינת ההיבטים של קניין רוחני באינטרנט. נוכח מספרם ההולך וגודל של צורות ההגנה הקניינית רוחנית בשנים האחרונות, את עיקר תשומת ליבנו נמקד בהגנה על זכויות יוצרים וזאת, כפי שיוצג, נוכח הקשר החזק לעולם האינטרנטי.

זכויות יוצרים, בדומה לשאר עולם הקניין הרוחני, נשענות למעשה על הצדקות ודוקטרינות תאורטיות שונות. בחלקה הראשון של הרשימה אנו נסקור את אותן הצדקות וננסה לבסס את הטענה כי אותן הצדקות מסורתיות אינן בעלות אותו תוקף כאשר המדובר הן בתקופה פוסט-מודרניסטית והן באמצעים מודרניים דוגמת האינטרנט. יתרה מכך, ננסה לבסס אף הטענה כי בניגוד לספירות אחרות, ישנם טעמים מוצקים מדוע לא להגן בצורה מוחלטת על זכויות יוצרים דווקא כשמדובר באינטרנט.

ככל שהטענה דלעיל נכונה, היינו מצפים לראות מוסדות וכלים משפטיים חלופיים למוסד זכויות היוצרים המסורתי ככלל ולהגנה על תוצריהם של יוצרים בפרט. בחלקה השני של הרשימה אנו נבחן את קיומם של מוסדות כאלו, הרקע האידיאולוגי אשר בבסיסם וכן סדר היום, לרבות פרויקטים שונים, שאותו הם מציעים.

מנגד, ישנה באופן מובהק מגמה ברורה בכיוון ההפוך - זכויות יוצרים מהסוג המסורתי משגשגות ומתעצמות דווקא באינטרנט. בחלק השלישי של רשימתנו, נעמוד על היקפה של המגמה המבקשת לחזק את כוחה של ההגנה הקניינית (לרבות ההגנה על זכויות יוצרים) באמנות הסכמים, חקיקה ופסיקה במשפט הבינלאומי ובישראל.

עיקר החשיבות בעמידה על כיווני המגמות השונות אותן נציג בפרקים השני והשלישי תוביל אותנו לשאלה המסכמת של הרשימה והיא, היכולות מגמות סותרות אלו לדור בכפיפה אחת באינטרנט, או שמא עתידה מגמה אחת להכריע ולהעלים את השנייה? שאלה זו תעמוד במרכזו של החלק הרביעי והאחרון של הרשימה, תוך התבססות, כמקרה בוחן, על המאבק ההסברתי של תאגיד מיקרוסופט העולמי, המייצג המובהק של הקוד הסגור וזכויות היוצרים המסורתיות, בלינוקס ותנועות הקוד הפתוח למיניהן.

רשימה זו נכתבה כעבודה סמינריונית במסגרת סמינר "אינטרנט ומשפט" בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב בהנחייתה של ד"ר אירית חביב סגל.