תארו לעצמכם עולם בו חופש הבחירה אינו קיים. עולם בו היכולת להחליט איזה עיתון תקראו בבוקר אינה אפשרית. עולם עם אופציות קבועות ומוגדרות מראש ללא יכולת התערבות או השפעה מצידנו - האנשים המאפשרים לעולם הזה בכלל להתקיים. עולם ללא דילמות או טעויות, עולם דיי פשוט להבנה ואולי דווקא משום כך עלול לפתות אותנו לנסות להגדירו ככזה. עולם בו הכל צפוי והרשות אינה נתונה, שכן זו האחרונה כבר הוגדרה ונקבעה עבורנו ולטובתנו. האומנם ?

העולם הזה, מסתבר, כבר כאן. אולי לא שמנו לב, אך בהיסח הדעת או בחוסר דעת, טבלאות של נתונים, מוגדרות ומאושרות על ידי גורמים "מוסמכים", בוחנות את חיינו בכל רגע נתון. מרביתן פועלות ללא רסן בעולם ההוא – הדיגיטלי, זה שנמצא בתוך מסך המחשב, זה שמאפשר לי ולכמותי לרשום רשימה זו. עולם דיגיטלי, לכאורה מעטפת לפעולות ומעשים וירטואליים שאין להם קשר לעולם הזה שבו אנו חיים - העולם ה"אמיתי". אך, זהו עולם דיגיטלי מדבק, עולם וירטואלי עם נשמה משלו, עולם מסודר עם כללים וסדרי עבודה ברורים הרואה בעולם אמיתי אנרכיה אנושית, מבולבלת ונבוכה הקוראת לעזרה.

לא. אין זו רשימה קודרת על השתלטות הרובוטיקה על המין האנושי, אלא רשימה המתמקדת אך בהיבט אבולוציוני קודם של מערכה זו – מחשוב אמין (Trusted Computing) וניהול זכויות דיגיטלי (Digital Right Management). מונחים אלו נהפכו בשנים האחרונות, שם קוד לטכנולוגיות שליטה דיגיטלית הן על התכנים והן על החומרה¹ עצמה. על קצה המזלג, וכפי שיורחב ברשימה זו, ניהול זכויות דיגיטלי מאפשר ליוצר לקבוע את כללי השימוש ביצירותיו, לדוגמה – מספר הפעמים שניתן יהא להדפיס רשימה זו במדפסת. מחשוב אמין בוחן וקובע אילו יצירות ופעולות הנן לגיטימיות לשימוש, לדוגמה- אם נקבע שרשימה זו מוגדרת כחתרנית, לא תוכלו לעיין בה במחשבכם. מסתבר איפה שדווקא בעולם הוירטואלי, כוח השליטה והפיקוח דורסני יותר מזה הקיים בעולם ה"אמיתי".

ואולי בעצם אין כזה עולם "אמיתי". האם אנחנו באמת מנותקים מהעולם ההוא – הדיגיטלי, או שמא אנו נעטפים על ידיו ומוצמדים לכלליו ללא יכולת או רצון לעצור לרגע מחשבה קט. נעצור ונחשוב. את הפגישות שלנו אנו קובעים דרך הטלפון הסלולרי, את המוצרים שלנו אנו מעצבים במחשב ואפילו האוויר שאנחנו נושמים במשרד, נמצא תחת פיקוח מתמיד של פילטר אלקטרוני. אם כך, ההפרדה בין "עולם דיגיטלי" ל"עולם אמיתי", לא באמת קיימת במציאות חיינו. מצב זה מחייב אותנו להתייחס ביתר תשומת לב לתהליכים שקורים ומתגבשים בעולם הדיגיטלי.

רשימה זו תתמקד בביטויים הראשונים והמוצהרים של טכנולוגיות ניהול ואבטחה דיגיטליים – יצירה דיגיטלית ומחשוב אמין.² לכאורה, ביטויים תמימים וחיוביים הבאים לספק צורך חיוני של הגנה מפני הפרת זכויות יוצרים (במקרה של ניהול זכויות דיגיטלי), או חשיפה לחומרים שליליים כגון וירוסים ותכנים אסורים (במקרה של מחשוב אמין). אולם, תמימות זו היא רק לכאורה, שכן כוח הדיגיטלי זה מוגבל אך במגבלות ארכיטקטורה וטכנולוגיה זמינה. רשימה זו תציג את התופעה לעיל ואת העיגונים המשפטיים שקיבלה בארץ ובעולם, וכן את תופעות הלוואי השליליות שלה.

מספר הערות טכניות לסיום. ראשית, ברשימה זו הושם דגש על לשון פשוטה תוך הפשטת הגדרות טכנולוגיות וזאת על -מנת להקל על קוראים שאינם מצוידים ברקע טכני קודם. שנית, הואיל ורשימה זו התבססה בעיקרה על מקורות מידע מקוונים, ניתנה העדפה להפניה למבואות אלו בהערות השוליים, גם במקום שקיים מקור רשמי עלי נייר. העדפה זו הנה חלק מהמסר היוצא מרשימה זו, בה יש לעודד את הנגישות והאחזור של יצירות דיגיטליות.

1 "חומרה היא אוסף כל הרכיבים הפיזיים במחשב או בהתקן אלקטרוני אחר, כמו מיכשור סלולרי או ציוד תקשורת. זאת להבדיל מהמידע שהמחשב או ההתקן מכיל או מעבד, ומהתוכנה המספקת הוראות לחומרה..." – מתוך ויקיפדיה – האינציקלופדיה החופשית.

2 טכנולוגיות אלו יכונו ברשימה זו לעיתים בשם "מנעולים דיגיטליים".