הצהרת בריאות וחובת הגילוי
הצהרת בריאות משמעה הצהרת המועמד לביטוח חיים או בריאות על מצב בריאותו לצורך חיתום.
מבטח רשאי לבדוק את עברו הרפואי של מועמד לביטוח ואין מניעה שהוא יבחר להסתמך על הצהרת בריאות.
הצהרת הבריאות הינה ביטוי לחובת הגילוי המוטלת על המועמד לביטוח מכוח סעיף 6 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק"). לחובת גילוי זו שני פנים. הפן האחד הוא החובה לענות תשובות מלאות וכנות על שאלות בכתב שהוצגו למועמד לביטוח בעניין מהותי (סעיף 6(א) לחוק). הפן השני הוא חובת הגילוי היזום, החובה שלא להעלים בכוונת מרמה עניין מהותי (סעיף 6(ג) לחוק). ודוק, הפן השני הינו עצמאי ואינו נגרר או תלוי בפן הראשון.
במידה ונכרת חוזה ביטוח בין המבטח למועמד לביטוח, על המבטח למסור למבוטח פוליסת ביטוח חתומה אשר מצורפת אליה כל תשובה בכתב מאת המבוטח אל המבטח, לרבות מילוי שאלון הצהרת הבריאות שהוא ממין השאלות שבשלב שלקראת כריתתו של חוזה ביטוח. על כן, מבטח אינו יכול להסתמך על הצהרת בריאות שלא צורפה לפוליסת הביטוח.
מעמד חוזה אלקטרוני
תוקפו של חוזה אלקטרוני, היינו חוזה הנערך באמצעות האינטרנט, טרם נדון באופן יסודי וממצה בישראל
. בפסק הדין המנחה בתחום בארה"ב, נקבע כי חוזים מעין אלו הנכרתים על-ידי לחיצה על מקש "I Agree", הם חוזים לכל דבר ותקפותם תקבע לפי הוראות דיני החוזים הרגילים.
לדעת המפקח על הביטוח, גם אפילו ואין לראות בכריתת חוזה אלקטרוני ככריתת חוזה שבכתב, עדיין ניתן לראותו ככריתת חוזה שבהתנהגות.
דרישת הכתב לענין הצהרת בריאות
לפי לשון סעיף 6 לחוק, שאלון הבריאות יעשה בכתב וכן התשובות לו. לפי חוק הפרשנות, תשמ"א-1981, המילה "כתב" כוללת בתוכה גם תצוגת מחשב. בישראל טרם נדונה פרשנות המילה "כתב" לעניין חוזה ביטוח, אולם על אף לשון חוק הפרשנות הרחבה, נראה כי דרישת הכתב שבחוק מתכוונת לכתב על נייר של ממש. יש לציין שעניין זה טרם נדון על ידי בתי המשפט הישראלים, אולם בעניין מוריה נקבע כי דרישת הכתב היא קונסטיטוטיבית.
עמדת המפקח על הביטוח היא כי דין חוזה ביטוח (לרבות השלב הטרום חוזי, כגון מילוי הצהרת בריאות) הנכרת באינטרנט כדין חוזה רגיל הנכרת באינטרנט, ולפיכך חוזה מחייב. ואולם, על מבטח הפועל דרך האינטרנט להסביר באופן מפורש למועמד לביטוח את הליך רכישת הביטוח.
הוועדה לבדיקת בעיות משפטיות הכרוכות במסחר אלקטרוני, לאחר עיון במשפט משווה, הגיע להחלטה אשר קיבלה ביטוייה בסעיף 6(ב) לתזכיר חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ו-2005, וזאת על דרך השלילה, כי מקום בו קיימת דרישת כתב בחוק, בין צרכן לעוסק, לא ניתן לכרות חוזה בצורה אלקטרונית. יחד עם זאת, סעיף 5 לתזכיר מחריג שימוש במסמך אלקטרוני ברשימת חיקוקים, אולם חוק חוזה הביטוח אינו מנוי שם.
בענין מוריה נאמר כי תכלית דרישת הכתב לעניין הצהרת בריאות היא להסיר ספק בדבר תוכן ההצרה של המועמד לביטוח, וזאת למקרה שתתעורר טענה בדבר.
מסקנה
סוגיה זו מערבת מספר תכליות חשובות אותן יש לקדם. בעוד התכלית הצרכנית של הגנה על ציבור המבוטחים היא המעצבת את מגמתו הכללית של החוק, התכלית בדבר קידום המסחר האלקטרוני תוך ניצול מדיית האינטרנט היא המעודדת ויתור על דרישות צורניות מסורתיות.
אי לכך, נראה, כי מקום בו מבטח אינטרנטי יבטיח ויאפשר בצורה גלויה ונוחה לגולש/מועמד לביטוח, את אחזור ונגישות המידע שקדם לכריתת החוזה האלקטרוני, זאת לרבות הפקת פלט, אזי יש להכיר בתוקפו של חוזה ביטוח אלקטרוני זה, לרבות הצהרת הבריאות שבו.
התפתחות האינטרנט והמסחר המקוון לא פסחה גם על עולם הביטוח. אולם, בעוד עסקות רבות בתחומים אחרים מתבצעות דרך קבע בחוזים אלקטרונים (ואולי מדויק יותר לומר חוזים מקוונים), תחום הביטוח סובל מחוסר בהירות משפטית.