מהו אם כן אותו אמצעי קיבול ? -
נגרופונטי, הצביע על מקלט טלוויזיה דיגיטלי ואף חזה את פיתוחם של מחשבים בתור מקלטי מידע מתוחכמים.
אין ספק כי תיאורו של המחבר דאז, מתאים למציאות בה אנו חיים כיום. מציאות בה מרבית משקי הבית מצוידים במכשירי קליטה דיגיטליים למיניהם.
המקלט עבור שידורי הטלוויזיה (ה”ממיר”), עד לפני מספר שנים מועטות היה קיים רק בגירסתו האנלוגית. כיום אנו עדים למגוון הרחב של האופציות אותו מציע המקלט הדיגיטלי, אם בברירת הערוצים ואם בהזמנה על-פי לוח זמנים אישי.
מהפכת האינטרנט, אשר לטכנולוגיות הפס הרחב תרומה ניכרת לכך, הביאה את המשתמש הביתי אל מחוזות אשר לא תיאר כי יוכל להגיע אליהם על-ידי אמצעי התקשורת המסורתיים.
המחשב מטבעו נועד לעבד נתונים רבים ולהציגם עבור המשתמש בתצורה בה הוא חשק. תצורה אשר איכותה וטיבה משתפר מרגע לרגע. דוגמה מוכרת לכך היא תוכנה לעיבוד נתוני Rss., אשר מחלצת ידיעות לפי תחומי עניין מאתרי אינטרנט שונים, אשר מספקים שירות זה. נגרופונטי, תיאר תופעה זו כתופעה שתשנה לחלוטין את פני תעבורת המידע.
אולם, האם התפתחות זו מאפשרת למשתמש הקצה (בעל המקלט) לעבד את הנתונים הקיימים בצורה שבה חשק, או היה חושק.
נראה איפה שהשאלה המרכזית היא: מי באמת שולט באותו מקלט ?
לכאורה, המקלט אמור להישלט על-ידי המחזיק בו, אולם האם המשדר מסכים לכך ?, האם די בכך שהמשדר יסכים לכך ?, האם בעל המקלט "יודע" לקלוט את אשר משודר אליו, או שמא המשדר מעדיף למנוע את אותו "ידע" בניהול המקלט מיידי משתמש הקצה.
לחלקינו השאלות הללו נראות כתמוהות, אך ודווקא בגלל זה יש לענות עליהן, או לפחות לנסות.
לכאורה, מרחב האינטרנט מאפשר באמצעות המחשב הביתי, גלישה על כמויות עצומות של מידע מסוגים שונים. אך, קיומו של מידע עצום זה ללא סוכן שיסדר אותו עבורנו הוא חסר טעם, שהרי ברירתו תהא משימה כמעט בלתי אפשרית. הגעה לאתר אינטרנט המכיל מידע אודות גובה הגלים בים התיכון, תהא קשה וארוכה ללא סוכן שיתווך בין אותו מידע מבוקש לבין כתובתו המדויקת של אתר האינטרנט במרחבי הרשת.
נא להכיר בסוכנים: הם אתרי החיפוש המוכרים והמפורסמים דוגמת : גוגל, יהאו, אלטהויסטה .
לכל אחד מסוכני החיפוש מנגנון זיהוי ואיתור של מידע (ובעקבותיו כתובות האינטרנט) שונה. לדוגמה, גוגל מציבה בראש טבלת תוצאות החיפוש, את האתר אשר לו מספר ההפניות (מאתרים אחרים) הוא הגדול ביותר. זו אולם שיטה מעניינת לניהול כלכלי של מודעות פרסום בשירות שגוגל מציעה, אולם לא ממש מאפשרת הגעה לאותם אתרים איכותיים, אשר אינם מקושרים על-ידי אתרים אחרים.
הבעיה מחריפה, כאשר כבר היום ניתן למצוא באינטרנט מדריכים מפורטים המסבירים איך לדמות אתר בעל קישורים, דבר שיגרור תוצאות פיקטיביות עוד יותר.
עלינו לזכור, אומנם סוכני המידע ניסו לעשות סדר בשצף המידע באינטרנט, אך בד ובד מרכזים בידיהם כוח עצום בברירת המידע אשר לכאורה נשלט על-ידינו – בעלי המקלט. ודוק, מדובר בחברות מסחריות. במילים אחרות, המידע קיים, אך לא בהכרח נגיש.
תופעה נוספת וחמורה עוד יותר, היא השליטה בידע.
האינטרנט מאפשר הכלה של מידע רב ומסוגים שונים, כגון תמליל, שמע, ווידאו -או במילה אחת "מולטימדיה". אולם הכלה אינה בהכרח תעבורה.
קיומו של מידע באינטרנט שאינו ניתן לתעבורה ורק בגלל הגבלה של ידע, מוציא את הכוח מידי בעל המקלט לטובת גורמים מתווכים אחרים ולא דווקא המשדר. במקרה זה, לעיתים קרובות הנפגע העיקרי מתופעה זו הוא המפיק/משדר של אותו מידע.
הגורם העיקרי לבעיית הידע היא מערכת ההפעלה של המחשב. היות ששוק מערכות ההפעלה נשלט בצורה כמעט מלאה בידיי תוכנה בשם Windows אשר בבעלות התאגיד מייקרוסופט, הרי שצורת השידור תהא מגוונת ככל שתהא, משתמש הקצה לא יוכל ליהנות ממנה אם הוגבל באמצעים טכנולוגיים.
במילים אחרות, קיומן של טכנולוגיות איכותיות וחדשניות, לא בהכרח ישפרו את איכות הקליטה של משתמש הקצה, וזאת כל עוד המערכת ששולטת באותו מקלט לא אפשרה זאת. לכולנו מוכר דפדפן הגלישה באינטרנט – אקספלורר. דפדפן המגיע יחד עם מערכת ההפעלה Windows, אשר מבחינה טכנולוגית רחוק שנים מספר מדפדפנים אחרים בשוק, דוגמת פיירפוקס או אופרה. עיכוב טכנולוגי זה מנע ממרבית משתמשי הקצה בעולם ליהנות מחוויית גלישה איכותית. חוויית גלישה ידידותית למשתמש שעוזרת לו בסינון המידע.
קיימות אלטרנטיבות לניהול המקלט, דוגמת מערכת ההפעלה החופשית והמתקדמת מסוג לינוקס, אך השליטה הקיימת המצויה ביידי גורם אחד, וחוסר הידע של מרבית משתמשי הקצה על מגבלות המידע ואיכות הקליטה, אשר גורם זה מספק להם, משאיר את מרבית בעלי המקלטים באפלה.
תופעה זו מתעצמת עוד יותר, כאשר אותם "משתמשים שבויים" מנסים לעבור למערכת ניהול אחרת. עתה, הם יסבלו באופן פרדוקסלי מאיכות הקליטה שלהם. שהרי, כל עוד חברה אחת שולטת על שוק ניהול המקלטים, אזי היא משפיעה גם על ניהול המשדרים וזאת להשגת תאימות מלאה. שיתוף פעולה זה מונע ממשתמשי קצה בעלי מערכות הפעלה שונות (דומת לינוקס), גישה למאגרי מידע. אתר
י אינטרנט רבים (משדרים) כתובים בשפת קוד שאינה תקנית. שפת קוד שפותחה על-ידי אותה חברה ששולטת בשוק מערכות ההפעלה הרי היא מייקרוסופט. קוד זה אינו מאפשר קליטה על-ידי מערכות הפעלה אחרות.
ובכן, היכן בדיוק "מקום משכנה של התבונה" ?
