מרגע שניתן הפטנט, הפרטים אודותיו ואופן ייצורו חשופים לציבור (בלשכת רשם הפטנטים, לכל דורש).
הגנת הפטנט היא טריטוריאלית, כלומר רק במקום בו נרשמה היא מאפשרת לבעליה למנוע מכל אדם אחר שאינו מורשה (אלא אם קיבל רשיון ייחודי), לייצר את אותו פטנט. כלומר, אם נרשם פטנט בארה"ב, הוא אינו תופס בישראל, ולכן לא ניתן למנוע מממציא ישראלי לפתח אותו בישראל.
ישנן מספר הצדקות למתן פטנטים באופן כללי: מרגע שניתן הפטנט, הפרטים אודותיו ואופן ייצורו חשופים לציבור (בלשכת רשם הפטנטים, לכל דורש).
הצדקה תאורטית – מדובר במעין עסקה רעיונית בין הממציא לציבור. בעסקה זו הציבור מוכן לתת מונופול לממציא וזאת בתנאי שאותו ממציא יאפשר לציבור ליהנות מהמצאתו.
הצדקה כלכלית – אם לא יינתן תמרוץ הולם, אזי הממציאים לא יתאמצו לפתח מוצרים חדשניים שיכולים להיות לטובת הציבור.
היות ואנו בעסקי תוכנות אזי, האם ניתן לרשום פטנט על תוכנה ?
ובכן, בארה"ב מכוח החוקה, ניתן לרשום פטנט על תוכנה וזאת רק אם לאותה תוכנה יש תוצאה קונקרטית. לדוגמה, תוכנה המעבדת נתונים של חברות הנסחרות בבורסה ומנפיקה את ערך המנייה שלהם, היא תוכנה שניתן לרשום עליה פטנט. אולם תוכנה, אשר כל מהותה הוא מודל מתמטי של חישובים ללא ניפוק תוצאה, לא תוכר כפטנט.
אין ספק שמדובר בסוגייה פרשנית, מהו ניפוק תוצאה קונקרטית. האם משחק מחשב נותן תוצאה קונקרטית ? - אין עדיין הכרעה בכל הסוגיות הללו בארה"ב. אולם ההחלטה העקרונית שציינתי לעיל קיימת (ראו פסק הדין אמריקאי: States Street Bank Trust V. Signature Financial Group 149 F3d 1368 (Fed. Cir. 1998)).
בישראל, המצב המשפטי כיום לא מאפשר הגנה פטנטית על תוכנה סתם.
המצב היחיד שבו קיבלה תוכנה הגנה פטנטית הוא כאשר אותה תוכנה היא חלק ממכלול של אמצעים פיזיים.
לדוגמה, מכשיר הזרמת דלק למנוע מסוק, שמבוסס על חיישנים ותוכנה שמנהלת את כמות הצריכה, בהתאם לנתונים שמוזרמים אליה מהחיישנים (ראו פסק הדין: ע"ש 23/94 United Technologies Corporation נגד רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, דינים מחוזי כו(8) 729).
העמדה כיום כלפי תוכנות בישראל היא שהם בגדר יצירה ספרותית, ועל כן ראויים להגנת זכויות יוצרים בלבד. הגנה זו אומרת שאסור להעתיק אותה, אולם אם מגיעים אליה בכוחות עצמאיים, אזי התוכנה החדשה גם שזהה לקודמת תהא כשירה.
היקף ההגנה תחת זכויות יוצרים הוא למשך חיי היוצר + 70 שנה לאחר מכן.
אין לי ספק, כי הפסיקה הישראלית תפרש את חוק הפטנטים (ששותק בנושא), בצורה מרחיבה כמו שנעשה בארה"ב. מצב זה יגרום להכרה רחבה בפטנטים על תוכנות.
על כן, קיים חשש שמא ענקיות תוכנה כגון מיקרוסופט, ירשמו פטנט על כל תוכנה או שביב תוכנה, דבר שיחסום את קהילת הקוד הפתוח.
חשש זה יכול ויהא מוצדק בארה"ב אך לא בהכרח בישראל.
בארה"ב הדין האמריקאי לא מאפשר במהלך בחינת הפטנט לשמוע התנגדויות מטעם הציבור. התנגדויות אלו שקיימות בדין הישראלי (ס' 30 לחוק הפטנטים), מאפשרת לכל אדם (ולא משנה מה מניעיו), להציג התנגדויות לגבי כשירות הפטנט המבוקש. עד אשר לא מיושבות כל ההתנגדויות הללו, אין פטנט.
בישראל, משום שהיקף כוח האדם במשרד הפטנטים קטן, מסלול ההתנגדויות הנ"ל מעכב פטנטים מלהתקבל, לכן נפוץ הדבר כי פטנטים אושרו רק לאחר 10 שנים מאז הבקשה הראשונית. בהקשר זה יש לציין כי ההגנה של 20 שנה מתחילה להיספר מרגע הגשת הבקשה הראשונית לפטנט. כלומר, בפועל נשארת לבעל הפטנט הגנה לתקופה קצרה מ-20 שנה.
בבחינה האמורה, הרשם בוחן גם פרסומים קודמים אודות עיסוק הפטנט. במידה וקיימים, אז בקשת הפטנט נדחית עקב חוסר חידוש המצאתית. במילים אחרות, אם ישנה תוכנה (המנפיקה תוצאה קונקרטית), אשר נכתבה תחת רשיון קוד פתוח, אזי, חברות תוכנה כגון מיקרוסופט לא יוכלו לרשום בגין תוכנה זהה או דומה פטנט, היות שנשוא הפטנט כבר פורסם.
יש להדגיש שלא משנה היכן ואיך פורסם (בקול, בע"פ, בכתב, בהצגה), וזה גם לא משנה אם הפרסום נעשה עבור אדם אחד בלבד. מספיק שפורסם בעבר (כלומר קודם הגשת הבקשה האמורה), כדי לומר כי הפטנט אינו חדש ולכן לא יקבל הגנה פטנטית.
