|
עמוד 1 מתוך 19  במהלך חמשת השנים האחרונות תעשיית הבידור האמריקאית הכריזה מלחמת חורמה על שיתוף הקבצים הפיראטי ברשת האינטרנט. מאבקן של חברות המדיה השונות למול יצרניות תוכנות שיתוף הקבצים הפך למאבק איתנים, אפי כמעט, שסופו טרם נודע. נקודת המפנה האחרונה במאבק הנדון ארעה בתאריך ה- 27/06/05 בו הכריע ביהמ"ש העליון בארה"ב בפרשת Grokster.
פסיקת ביהמ"ש העליון קבעה (במגבלות מסוימות) כי יוצרי תוכנה שהשימוש בה מוביל באופן ברור להפרת זכויות יוצרים עלולים לחוב בדין כמסייעים/משדלים בהפרה של זכויות יוצרים. עם זאת, יש לציין כבר כאן כי הפסיקה נצמדה למאפייניה הייחודיים של הפרשה ולא ברור היקף התחולה של הלכה זו על חברות אחרות בתעשייה – או במילים אחרות, מהו כוחו של התקדים שיצרה הפסיקה הנ"ל. פסיקה זו סתרה את פסיקת ביהמ"ש הפדראלי לערעורים בפרשה (במחוז התשיעי), שפסק כי בהתבסס על הלכת Sony BetaMax יוצרי התוכנה אינם אחראים לשימוש המפר שעושים משתמשי קצה בה, זאת כל עוד למוצר ישנם גם שימושים לגיטימיים שאינם מפרים זכויות. פרשה זו עוררה עניין רב בקהילה המשפטית ובקהילת המחשבים בארה"ב ובעולם בכלל, ותוצאותיה הרעידו את אמות הסיפים בתעשיות המדיה ושיתוף הקבצים. זאת אף ביתר שאת בשל העמימות היחסית, שנותרה על כנה, גם לאחר הפסיקה הנדונה, לה ציפו רבות. ברשימה זו אסקור את הפרשה בכללותה על גלגוליה השונים בביהמ"ש הפדראליים, ואנסה לעמוד על משמעות הפסיקה הנ"ל ועל השלכותיה העתידיות (הן בראות עיני והן תוך הצגת דעות מלומדים ואנשי מפתח בתחומים הרלוונטיים בתעשייה). בראשית העבודה אייחד התייחסות תמציתית להיסטוריה הטכנולוגית והמשפטית בתחום, עד למועד כתיבת שורות אלו, וזאת במטרה להעניק רקע נחוץ לקורא.
|
