|
נכתב ע"י אייל ממו
|
|
ראשון, 08 ינואר 2006 16:13 |
 מיכל בסט, הזמינה ביולי 2004 מחברת "ברומקס" מושב אסלה וסט שטיחים תואם. חברת ברומקס מפרסמת את מוצריה בעלונים הנשלחים מטען חברות כרטיסי האשראי. לצערה של מיכל המוצרים ששילמה בעדם לא הגיעו וזאת למרות ניסיונות רבים ביצירת קשר עם חברת ברומקס. לטענתה, מוקד ההזמנות הטלפוני של החברה המשיך להיות פעיל, אולם מוקד טלפונים עבור לקוחות שטרם קיבלו את מוצריהם לא היה. עקב כך מיכל החליטה ליזום מכתב כנגד אותה חברה שיופץ דרך הדואר האלקטרוני. להלן המכתב:
"שלום לכולם,
הנה גם אני פותחת במרץ במסע להפצת המייל הזה לכמה שיותר אנשים ברחבי הארץ. המייל הזה אמיתי לחלוטין ואני אישה אמיתית לחלוטין ולכן אבקש לא למחוק את פרטיי בסוף המייל בכדי שיוכלו לוודא את אמיתות המייל (מי שירצה).
ישנה חברה בשם ברומקס אשר מפרסמת את מוצריה בחוברות של חברות האשראי (אלו הבאות עם החיוב החודשי). החברה הזו היא לדעתי חברת קש. יש להם מוקד הזמנות מאוד נחמד ויעיל אשר שמח לקבל ממכם את מספר כרטיס האשראי והכתובת אך מוצרים לא תראו ממנה. אני לא היחידה בעסק הזה ויש עוד קורבנות למעשי ההונאה של החברה הזו. לאחר ביצוע הקניה אין אפשרות לדבר עם מוקד שירות הלקוחות ולא ניתן לבטל את העסקה אלא רק דרך מוקד שירות הלקוחות (שלא עונה כזכור).
אל תרכשו מוצרים דרך ברומקס - אתם שמים את עצביכם על קרן הצבי. נא הפיצו מייל זה לכמה שיותר אנשים. ראו הוזהרתם".
הודעת המייל צברה תאוצה, דבר שהביא את חברת ברומקס לתבוע את מיכל בסט בגין הוצאת לשון הרע.
השופטת שושנה אלמגור מבית משפט השלום בתל-אביב קבעה (ת"א 066476/04) כי הפרסום שנעשה באמצעות הודעות המייל, נהנה מן ההגנות שמעניק חוק איסור לשון הרע, תשכ”ה 1965. לפי סעיף 14 לחוק, עומדת למיכל הגנת אמת בפרסום שכן, למרות שפרסמה שמדובר בחברת קש, דבר שלא נכון בפועל, הרי ברגע הפרסום ניתן להסיק שלאור התנהגות החברה, היא נחזתה כחברת קש. כמו כן מדובר בפרסום שיש בו עניין לציבור, זאת כדי להרתיע אנשים אחרים ממעשי הונאה מעין זה. הגנה נוספת מצויה בסעיף 15(3) לחוק - “עניין אישי כשר". למיכל יש זכות להגן על אינטרס אישי שלה שנפגע והוא אי קבלת המוצרים ששילמה בעדם. נענע
|
